פסק-דין בתיק ב"ל 20684-06-12

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בגין החמרת מצב (נכות מעבודה) מיום 24/5/12, אשר קבעה כי לא חלה החמרה בנכותו של המערער כתוצאה מפגיעה במקום עבודתו ביום 21/1/99.

טענות המערער:

1.         הוועדה טעתה כששקלה את קביעת דרגת הנכות בגין ההגבלות בברכיו של המערער. הוועדה לא פירטה במפורש את טווחי התנועה ולכן לא ניתן לרדת להלך מחשבתה ולמסקנתה.

2.         הוועדה התעלמה מהאישור הרפואי מטעם פרופ' סודרי מיום 29/3/12, המתייחס לטווחי התנועות של המערער וכן לקביעתו ביחס למספר מבחנים, כולל צילומי הדמיה.

3.         קיימת גם פגיעה נוירולוגית הנובעת מפציעתו של המערער, כפי שמופיע בנימוקי הערר מיום 22/12/11. על אף התלונות של המערער לא נערכה לו בדיקה נוירולוגית והנושא לא נבדק. בנימוקי הערר הוגשו מסמכים נוירולוגים רבים, לרבות בדיקת EMG מיום 23/2/12.

טענות המשיב:

5.         הוועדה, נשוא ערעור זה, התכנסה מכוח אישור החמרת מצב שעסק אך ורק בברך ימין ודיבר על כאבים בברך ימין וזה מה שהועדה מוסמכת לדון.

6.         לעניין ברך ימין קבעה הוועדה בצורה מפורשת בהתאם לבדיקה שערכה, כי בשתי הברכיים ישנם שינויים ניווניים שנוצרו בהדרגה במשך שנים רבות והתחילו לבוא לידי ביטוי לפני מספר שנים וללא קשר לתאונת העבודה ב-21/1/99. זאת ועוד, הוועדה גם קבעה, כי מהבדיקה שהיא ערכה, טווח התנועות ויתר הסימנים שנבדקו אינם מקנים אחוזי נכות למערער.

7.         הוועדה עיינה בחוות דעתו של פרופ' סודרי אך בשל שוני בממצאים שללה הוועדה קשר סיבתי בין השינויים הניווניים לבין התאונה. לכן הוועדה אינה צריכה לדון בסוגיית אחוזי הנכות שיש לייחס למערער כפי שעשה פרופ' סודרי.

8.         לעניין הנוירולוגי - לא צורף כל מסמך רפואי הנוגע לעניין הפגיעה הנוירולוגית ברגל ימין. הוועדה לא עסקה בהחמרת מצב של רגל שמאל וגם לא ברדימות ברגלים. זה לא חלק מהבקשה להחמרת המצב. המערער יכול להגיש תביעה חדשה להחמרת מצב למשיב , אשר יבדוק את נושא הקשר הסיבתי בין רדימות ברגליים לבין הפגיעה משנת 1999.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

10.       בוועדה רפואית לעררים השתתפו רופא אורטופד, נוירולוג ואף-אוזן-גרון, כך שהרכב הוועדה התאים לתלונות המערער.

11.       המערער נבדק פיזית על ידי רופאי הוועדה, אשר מצאו מימצאים רפואיים כדלקמן:

" מתהלך ללא עזרת עזרים אורטופדיים. עלה למיטת הבדיקה ללא עזרה. תיק קופ"ח אובחנו שינויים ניווניים קשים בברכיים ופרקי ירכיים. תומך אלסטי בברך.

טווח תנועות של הברכיים יישור מלא כיפוף °130 יציבות תקינה. אין נוזל תוך פרקי או סימנים מיניסקאליים. היקף הירכיים 44 ס"מ ושוקיים 36 ס"מ דו צדדי ... בברכיים".

12.       הוועדה קבעה במסקנותיה, כי אין למערער נכות המתבטאת באחוזים וכי הוא סובל משינויים ניווניים קשים בשתי הברכיים. מדובר כאן בשינויים שחיקתיים שנוצרו בהדרגה במשך שנים רבות, אך אין להם קשר סיבתי רפואי לתאונת העבודה משנת 1999. מדובר כאן בקביעה רפואית, אשר רק בסמכות הוועדה הרפואית לעררים לקבוע.

            בנוסף, הוועדה ציינה במפורש, כי על פי הממצאים ביום הבדיקה, טווח התנועות של המערער ושאר הסימנים שנבדקו אינם מקנים למערער אחוזי נכות.

13.       ב"כ המערער טען, כי הוועדה התעלמה ולא התייחסה למכתבו של פרופ' סודרי מיום 29/3/12 ואין זה כך. הוועדה התייחסה במפורש למכתבו של פרופ' סודרי וציינה כי הממצאים שתוארו על ידי פרופ' סודרי במכתבו לא נמצאו בבדיקה הפיזית של רופאי הוועדה וכן גם טווח התנועות שקבע פרופ' סודרי אינם תואמים את ממצאי הבדיקה שלהם.

            גם כאן מדובר בממצאים בתחום הרפואי, אשר רק בסמכות הוועדה לקבוע ובהם בית הדין לא יתערב בנקל, אלא אם מדובר בטעות משפטית בקביעת הוועדה.